רפאלי נ' עיצובית בע"מ ואח'

החלטה

ישיבת היום נקבעה לדיון בבקשה למתן רשות להתגונן.

התובע הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום הסך של 33,467 ₪ כתמורה בגין שרותי יעוץ אשר סיפק התובע לנתבע בהתאם להסכם הראשון מיום 29.3.07 ובכן בהתאם לזיכרון הדברים מיום 3.2.08.

הנתבע הגיש בקשה לרשות להתגונן וטען כי ההסכם בסך של 24,250 ₪ מתייחס לחוב עד לסוף 2/08 וכן לטענתו הסכום מותנה בכך שהתובע יבצע את חמשת הסעיפים שהתחייב עליהם על פי זיכרון הדברים לרבות טיפול בחוב מול עירית עפולה, תזכורת לחוב לדרך כביש 6, טיפול מול בנק דיסקונט למשכנתאות טיפול בעניין השיק עבור חב' זועבי איברהים וטפול מול בנק דיסקונט למשכנתאות וטיפול מול הנהלת דיסקונט עפולה.

לטענת הנתבע התובע התנער מהתחייבותו כאמור מחמשת המשימות הנ"ל ועל כן לא מגיעה לו תמורה.

הנתבע נחקר על תצהירו לפניי והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

כאמור, עניינו, בקשה למתן רשות להתגונן.

הלכה פסוקה היא כי בשלב זה השאלה היחידה שעל בית המשפט הדן בבקשה להציג לעצמו הינה אם התצהיר, יחד עם חקירת המצהיר, מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק ולא נזקקים בשלב זה לא למיהמנות עדים ולא לשאלה כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו.

אשר לאופן עריכתה של הבקשה למתן רשות להתגונן – הרי נקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין חובתו של המבקש להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ולא להסתפק בטענות כלליות וסתמיות.

המבקש חייב בתצהירו להביא את אותם העובדות שהוא מבקש להוכיחם.

בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט בודק את מהימנות דבריו של המצהיר כי אם תפקידו לברר אם בטענת הנתבע, בהנחה שתוכח מבחינה עובדתית, יש משום עילת הגנה ולו בדוחק.

הנתבע ובחקירתו לפניי, טען כי תשלום הסך של 24,250 ₪ מותנה בקיום חמשת המשימות כמפורט בזיכרון הדברים. הוא עוד טען כי במידה והנתבע לא מקיים את מלוא חמשת המשימות מגיע לו תשלום חלקי אך אינו יודע כמה בדיוק והקביעה נתונה להערכתו של בית המשפט.

ראה שורות 13 עד 19 לפרוטוקול:

"ש. בחודשים האלה הוא נתן לך יעוץ בדברים אחרים.

ת. חלקי.

ש. את החלקי גם לא שילמת לו.

ת. אני לא מתכחש לכל.

ש. זאת אומרת שאתה צריך לשלם לו.

ת. ברגע שהיה מבצע את כל חמשת הדברים, מגיע לו חלק, אני לא יודע כמה.

אני לא יכול לקבוע כמה מגיע לו, בגלל זה יש בית משפט"